גורמים סביבתיים
זיהום אוויר - חשיפה לריחות רעילים, כגון אלו המיוצרים על ידי מפעלים כימיים ותעשיות אחרות, יכולים להעלות עצבנות וכתוצאה מכך תוקפנות, אם כי אפקט זה נכון רק עד לנקודה מסויימת. אם הריחות הינם ממש קשים, התוקפנות יורדת - אולי משום שהימלטות מהסביבה הבלתי נעימה הופכת להיות המטרה העיקרית עבור המעורבים.
רעש - מספר מחקרים דיווחו שאנשים שחשופים לרעש חזק ומעצבן, נוקטים בתוקפנות קשה יותר כנגד הזולת, מאשר אנשים שאינם חשופים לתנאים סביבתיים אלו. רעש עשוי להיות קשור לבעיות של מתח וחרדה.
צפיפות - מספר מחקרים מצביעים על כך שצפיפות יתר יכולה ליצור רמות גבוהות של תוקפנות, אולם מחקרים אחרים לא מצאו עדות לקשר כזה. צפיפות יכולה להגדיל את ההסתברות של התפרצויות תוקפניות, כאשר קיימים רגשות שליליים אופייניים (לדוגמא, טירדה, עצבנות ותסכול). הצפיפות במחלקת תיירים במטוסים, הוצעה כגורם התורם למקרי אלימות בין נוסעים.
גורמים התלויים במצב
עירור פיזיולוגי מוגבר - מספר מחקרים מראים כי עירור גופני מוגבר, כגון זה המושג בעת השתתפות בתחרות, מאמץ גופני אינטנסיבי וחשיפה לסרטים פרובוקטיבים, מגבירים תוקפנות.
עירור מיני - מחקרים מתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה מראים שההשפעה של עוררות מינית על תוקפנות, תלויה במידה חזקה בטיב החומרים הארוטיים בהם נעשה שימוש כדי להגיע לעוררות זאת, ובטבע העוררות. כאשר האירוטיקה הנצפית הינה קלה, כגון תמונות עירום, התוקפנות מופחתת. כאשר הגירויים האירוטיים הינם יותר מפורשים, כגון סרטים המציגים זוגות באקטים מיניים שונים, התוקפנות מוגברת.
כאב - כאב פיזי יכול לעורר דחף אגרסיבי - המניע לגרום נזק או לפצוע את האחר. דחף זה, בתורו, יכול להתבטא כנגד כל מטרה זמינה, כולל אלו שאינם אחראיים בכל דרך שהיא לתחושת הכאב שנגרמה לתוקף. היפותזה זאת יכולה להסביר בחלקה, מדוע אנשים החשופים לתוקפנות, נוהגים בתוקפנות כלפי אחרים.
בברכה, ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, חרדה וטיפול בחרדה
